רש"י על יומא ע״ב א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יומא ע״ב א:י״ב
12 אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא, מַאי דִּכְתִיב: ״עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים״, שֶׁעוֹמְדִים דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן. דָּבָר אַחֵר: ״עוֹמְדִים״, שֶׁמַּעֲמִידִין אֶת צִפּוּיָין. דָּבָר אַחֵר: ״עוֹמְדִים״. שֶׁמָּא תֹּאמַר אָבַד סִבְרָן וּבָטֵל סִכּוּיָין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עוֹמְדִים״, שֶׁעוֹמְדִין לְעוֹלָם וּלְעוֹלָמִים.
פירוש רש"י על יומא ע״ב א:י״ב
12 דרך גדילתן - העליון למעלה והתחתון למטה:
13 שמעמידין את ציפויין - ציפוי הזהב מעמידין ע"י מסמרות לשון אחר שלא התליעו ולא נפל ציפויין:
14 שמא תאמר - משנגנזו אבד סיברן שלא ישובו עוד:
15 ובטל סכויין - מה שאנו סוכין וצופין להן: